​

אתי יעקובי

Eti Jacobi

 

אתי יעקבי נולדה בשנת 1961 וגדלה בישראל. על-אף שלמדה אמנות בארץ ובניו-יורק, היא מגדירה עצמה כאוטודידקטית.  לדבריה, היא מתרגלת בקביעות רישום מתוך התבוננות בציורי מופת. היא משלבת רישום פיגורטיבי מהיר, פעולה בסיסית של ידה, עם תנועת מכחול ציורית, כתמית ומופשטת. שני יסודות מנוגדים אלו נשמרים בציוריה, תוך שימור המקום של העונג החושי, המקום האינטואיטיבי - כתב היד האישי,  כפי שהיא קוראת לו.

יעקובי מרבה לבצע בעבודותיה מחוות למאסטרים צרפתים מהמאות ה-18 וה-19. והיא חוזרת בשתיים מתוך העבודות המוצגות בתערוכה לדימויים מוכרים לכל צופה יהודי וישראלי. היצירות הן מתוך סדרה מקיפה משנת 1997, שנוצרו בהשראת איוריו של גוסטב דורה (Gustave Doré, 1832-1882) לתנ"ך. ביצירות ניכר שילוב בין קווי רישום חופשיים המבוססים על הסצנות הפיגורטיביות של דורה, לבין דגשים ציוריים בכתמי צבע מופשטים. הדמויות  המזוהות פורצות לעברנו, או ממוסכות ונעלמות לסירוגין. כך נבנה מתח בין הפיגורטיבי למופשט, בין ה"קלאסי"  ל"מודרני". יעקבי עוקבת אחר המקור, מתמסרת לו, מפנימה אותו ומסתירה אותו בתגובה ציורית מופשטת.

 

סדרה אחרת של ציורים משנת 1996 נוצרה בהשראת ציורי נוף של ניקולא פוסן (Nicolas Poussin, 1594-1665), וגם בה הציור כתמי ומשוחרר על בסיס קומפוזיציה קלאסית. בציוריה של יעקובי ניתן להבחין ברצון להחיות עבר אבוד של נופים פסטורליים, עדות  לאושר ציורי מופלא החי בזיכרוננו.

כל כותרות הציורים לקוחות משמותיהם של קלפי משחק עם ציורי אנימציה של וולט דיסני, שאספה האמנית בילדותה.

 

הילה בז'רנו יעקובי

​

​